דלג לתוכן הראשי

בצילוס קואגולנס SNZ 1969

Bacillus coagulans SNZ 1969

הכירו את חיידק הפרוביוטיקה יוצר הנבגים, שנבדק במחקרים בתחומי החיסון והעיכול הסדיר.

צילום: Dr. William A. Clark, Wikimedia Commons, נחלת הכלל

בצילוס קואגולנס הוא חיידק פרוביוטי מיוחד: בניגוד לרוב חיידקי הפרוביוטיקה, הוא יוצר נבגים, מעין "קפסולת מגן" טבעית העוטפת את החיידק ומאפשרת לו לשרוד תנאים קשים כמו חום וחומציות הקיבה. תכונה זו משכה את תשומת לבם של חוקרים, משום שהיא מאפשרת לחיידק להגיע בשלום אל המעי, שם הוא מתעורר לפעילות.

הזן SNZ 1969 הוא זן ותיק ומתועד של החיידק, הנמצא בשימוש עשרות שנים. בעולם הפרוביוטיקה, לכל זן יש "תעודת זהות" משלו ומחקרים משלו, ולכן חשוב שכל זן ייבחן בנפרד. הזן הזה נבדק במחקרים קליניים בבני אדם בשני תחומים מרכזיים: תפקוד מערכת החיסון ופעילות מעיים סדירה.

מה נבדק במחקרים

המחקרים על הזן נערכו במבוגרים: מחקר אחד, במתכונת אקראית כפולת-סמיות ומבוקרת פלצבו, התמקד במבוגרים בני 60 עד 65 הרגישים לזיהומים עונתיים, ובדק מדדים של מערכת החיסון בבדיקות דם ורוק לאורך 12 שבועות; מחקר נוסף, אקראי ומבוקר פלצבו, נערך במבוגרים בריאים עם עצירות קלה לסירוגין, ובדק את סדירות פעילות המעיים ואת הרכב חיידקי המעי לאורך 8 שבועות.

תמיכה במערכת החיסון

במחקר אקראי כפול-סמיות מבוקר פלצבו השתתפו מבוגרים בני 60 עד 65 הרגישים לזיהומים עונתיים, ו-50 מהם השלימו את 12 שבועות המחקר. אצל נוטלי הפרוביוטיקה נמדדה עלייה גדולה יותר בפעילות של תאי NK, תאי מערכת החיסון המכונים "תאים הורגים טבעיים", בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף נמדדה אצלם עלייה גדולה יותר ברמות נוגדן ה-IgA, הן בדם והן ברוק, נוגדן הממלא תפקיד בהגנה על רירית מערכת הנשימה והעיכול. למחקר המלא

עיכול סדיר ונוחות במעיים

במחקר אקראי מבוקר פלצבו השתתפו 80 מבוגרים בריאים עם עצירות קלה לסירוגין וצריכה נמוכה של פירות וירקות, במשך 8 שבועות. אצל נוטלי הפרוביוטיקה נמדד שיפור בזמן המעבר של המזון במעי הגס, דווח על יציאות ספונטניות סדירות יותר ועל פחות אי-נוחות במעיים, ובמקביל נצפה שינוי בהרכב אוכלוסיית חיידקי המעי. למחקר המלא

היכולת של חיידק יוצר נבגים לצלוח את מסע העיכול ולהגיע פעיל אל המעי היא שעומדת בבסיס העניין המחקרי המתמשך בזן הזה, הן בהקשר של שגרת עיכול נוחה והן בהקשר של תפקוד תקין של מערכת החיסון. הקשר בין המעי למערכת החיסון הוא מהתחומים המרתקים במדע של ימינו: חלק ניכר מתאי מערכת החיסון שוכן בסביבת המעי, ונמצא במגע מתמיד עם אוכלוסיית החיידקים החיה בו, כך שחיידקים פרוביוטיים נחקרים כיום בשני העולמות גם יחד.

המאמר עוסק בחומר הגלם ובמחקרים שנערכו עליו, ואינו מתייחס למוצר מסוים. המידע מובא לידיעה בלבד, אינו המלצה רפואית ואינו תחליף להתייעצות עם רופא או רוקח. תוסף תזונה אינו תרופה.

New look – coming soon