אנזימי עיכול הם חלבונים שתפקידם לפרק את המזון לרכיבים קטנים שהגוף יכול לספוג. הגוף מייצר אותם באופן טבעי ברוק, בקיבה, בלבלב ובמעי, אך ישנם רכיבי מזון שמערכת העיכול האנושית מתקשה לפרק בכוחות עצמה. שני מהמוכרים שבהם: סוכרים מורכבים ממשפחת הגלקטו-אוליגוסכרידים, הנמצאים בקטניות ובירקות מסוימים, והלקטוז, סוכר החלב, שפירוקו תלוי באנזים לקטאז, שפעילותו יורדת אצל רבים עם הגיל.
כאן נכנסים לתמונה אנזימים ממקור חיצוני: אלפא-גלקטוזידאז, המפרק את סוכרי הקטניות עוד לפני שהם מגיעים לחיידקי המעי הגס ומותססים שם לגזים, ולקטאז, המפרק את סוכר החלב. שני האנזימים נבדקו במחקרים קליניים מבוקרים בבני אדם.
מה נבדק במחקרים
המחקרים נערכו באוכלוסיות שונות שבהן נושא העיכול מורגש במיוחד: ילדים ובני נוער עם תסמיני גזים חוזרים, מבוגרים עם מעי רגיש שאכלו מזונות עשירים בסיבים מותססים, ומבוגרים עם אי-סבילות ללקטוז. נמדדו בהם תסמיני נפיחות וגזים, מדדי אי-נוחות, ואף רמות מימן בנשיפה, מדד אובייקטיבי לתסיסה במעי. כל שלושת המחקרים נערכו במתכונת אקראית, כפולת-סמיות ומבוקרת פלצבו.
נוחות אחרי ארוחות עשירות
במחקר אקראי כפול-סמיות מבוקר פלצבו השתתפו 52 ילדים ובני נוער בני 4 עד 17 עם תסמינים חוזרים הקשורים לגזים, במשך שבועיים. מקבלי האנזים אלפא-גלקטוזידאז דיווחו על פחות אי-נוחות כללית, על פחות ימים עם נפיחות ועל פחות גזים בהשוואה לקבוצת הביקורת. למחקר המלא
במחקר אקראי כפול-סמיות מבוקר פלצבו במתכונת מוצלבת נבדק אותו אנזים אצל מבוגרים עם תסמונת המעי הרגיז, שאכלו מזונות עשירים בגלקטו-אוליגוסכרידים. בקרב המשתתפים שהגיבו לסוכרים אלה, נטילת המנה המלאה של האנזים יחד עם המזון נקשרה לירידה בתסמינים הכוללים ובתחושת הנפיחות. למחקר המלא
ליהנות ממוצרי חלב
במחקר אקראי כפול-סמיות מבוקר פלצבו במתכונת מוצלבת השתתפו 47 מבוגרים עם אי-סבילות ללקטוז שאושרה בתבחין נשיפה. בביקור שבו נטלו המשתתפים טבליות לעיסה של לקטאז הם דיווחו על פחות תסמינים לאחר צריכת הלקטוז, ובמקביל נמדדו אצלם רמות מימן נמוכות יותר בנשיפה, סימן לכך שפחות לקטוז הגיע לתסיסה במעי הגס. למחקר המלא
המחקר על אנזימי עיכול ממחיש רעיון פשוט ואלגנטי: במקום לוותר על מזונות אהובים, אפשר לבדוק מה קורה כשמוסיפים לארוחה את האנזים המתאים בדיוק לרכיב המאתגר שבה. זהו גם אחד התחומים שבהם הביולוגיה של העיכול נפגשת עם חיי היומיום באופן המוחשי ביותר, סביב שולחן האוכל, בארוחה המשפחתית ובמפגש החברתי.
המאמר עוסק בחומר הגלם ובמחקרים שנערכו עליו, ואינו מתייחס למוצר מסוים. המידע מובא לידיעה בלבד, אינו המלצה רפואית ואינו תחליף להתייעצות עם רופא או רוקח. תוסף תזונה אינו תרופה.